הפרעת קשב והיפראקטיביות במבוגרים ואינסומניה: עדכון הספרות
Adult Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder (ADHD) and Insomnia: an Update of the Literature.
שמות הכותבים: Wynchank D, Bijlenga D, Beekman AT, Kooij JJS, Penninx BW.
Curr Psychiatry Rep. 2017 Oct 30;19(12):98. doi: 10.1007/s11920-017-0860-0.
הפרעת קשב והיפראקטיביות במבוגרים ואינסומניה: עדכון הספרות
מטרת הסקירה: אינסומניה מאובחנת כאשר יש חוסר שביעות רצון מאיכות או כמות השינה. הימצאות אינסומניה באוכלוסיה הכללית נעה בין 31% ל-56%. בעבר נמצא קשר בין אינסומניה לבין הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD – Attention Deficit and Hyperactivity Disorder) במבוגרים.
בסקירה זו, אנו מתייחסים לשלושה נושאים: (1) הקשר הרוחבי (cross-sectional) בין הפרעת קשב והיפראקטיביות לבין אינסומניה בבגרות, (2) הקשר האורכי (longitudinal) בין הפרעת קשב והיפראקטיביות לבין אינסומניה, ו-(3) אינסומניה כתופעת לוואי של טיפולים פרמקולוגיים בהפרעת קשב והיפראקטיביות במבוגרים.
ממצאים עדכניים: שלושה מחקרי רוחב, מחקרים קליניים ומחקרי אוכלוסיה מדווחים על כך שבקרב מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב והיפראקטיביות שיעורי ההימצאות של אינסומניה נעים בין 43% ל-80%. עדויות אורכיות לקשר בין הפרעת קשב והיפראקטיביות מהילדות לבין אינסומניה בגיל מבוגר יותר מעורבות, כאשר מחקר אחד מאשר ומחקר אחר אינו תומך באסוציאציה האורכית הזו.
במחקרים עם רנדומיזציה וביקורת פלסבו, אינסומניה מדווחת לעתים קרובות בהרבה בקבוצה של התרופה לעומת קבוצת הפלסבו. באחוזים משתנים בקרב משתתפי המחקרים, אינסומניה היא תופעת לוואי של טיפול ב-triple-bead mixed amphetamine salts (בשיעור של 40-45%), dasotraline (בשיעור של 35-45%), lisdexamfetamine (בשיעור של 10-19%), ו-extended-release methylphenidate (מתילפנידאט בשחרור מושהה – בשיעור של 11%). 10-17% מהנבדקים במחקרים של atomoxetine עם ביקורת פלסבו דיווחו על אינסומניה, יתכן באסוציאציה עם סטטוס של "poor metabolizer".
המנגנונים המסבירים את היחס בין הפרעת קשב והיפראקטיביות לבין הפרעות שינה אינם מובנים באופן מלא, אך תתכן מעורבות הן של גורמים גנטיים והן של השפעות סביבתיות.
מבוגרים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות צריכים לעבור הערכה לאינסומניה, שמהווה תחלואה נלווית שכיחה, ויש לטפל בשתי ההפרעות.