תרבות התרופות המשתנה: שימוש ושימוש לרעה בתרופות משפרות קוגניציה

The Changing Drug Culture: Use and Misuse of Cognition-Enhancing Drugs.

שמות החוקרים: Albertson TE, Chenoweth JA, Colby DK, Sutter ME.

FP Essent. 2016 Feb;441:25-9.

לקריאת תקציר המחקר המקורי לחצו כאן

תרבות התרופות המשתנה: שימוש ושימוש לרעה בתרופות משפרות קוגניציה

הייתה עליה בכמות האבחונים של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD – Attention Deficit and Hyperactivity Disorder), כך שכיום בערך 9% מהילדים האמריקאים מאובחנים, ובמקביל עלה גם השימוש בתרופות ממריצות (לדוגמה אמפטמינים, מתילפנידאט) לטיפול בהפרעת קשב. נעשה גם שימוש בתרופות שאינן ממריצות (לדוגמה אטמוקסטין, גואנפצין, קלונידין), אך רוב המטופלים מטופלים בתרופות ממריצות. כל התרופות הללו יעילות לטיפול בהפרעת קשב, ובאופן כללי נראה כי שימוש בילדות אינו מגביר סיכון להתמכרויות לסמים ולאלכוהול בהמשך החיים.

עם זאת, שימוש נרחב הביא לכך שתרופות ממריצות במרשם מוסבות לשימושים לא רפואיים, בעיקר על ידי תלמידי תיכון וקולג' המחפשים שיפור קוגניטיבי לשם שיפור התפקוד האקדמי.

מחקרים שבדקו שיפור קוגניציה באמצעות תרופות להפרעת קשב בקרב מטופלים שאינם סובלים מהפרעת קשב הראו תוצאות מעורבות, ובמקרים שנמצא שיפור הוא היה מועט ולטווח קצר.

ישנם גם חומרים אחרים בהם נעשה שימוש לצורך שיפור קוגניטיבי. תרופות למחלת אלצהיימר נמצאות בשימוש עבור ליקוי קוגניטיבי מתון, על אף שאין שום הוכחה ליעילותן. יתכן שגם לקראטין (Creatine) יש יכולת לשפר קוגניציה במידה מסוימת, אך תוצאות מחקרים לרוב מעורפלות על ידי הוספת פעילות גופנית, שבפני עצמה נחשבת כמשפרת קוגניציה.

אין אף הוכחה לכך שתוספי תזונה אחרים, כגון ויטמינים וחומצות שומן אומגה-3, משפרים תפקוד קוגניטיבי.