שאלות שכיחות על מבחן TOVA (מבחן טובה)

שימו ♥ מבחן TOVA אינו אבחון! למידע על אבחונים להפרעת קשב לחצו כאן

למעוניינים במידע על MOXO ו-BRC ניתן לעבור למאמר באתר אניגמה פלוס ובו סקירה של סוגי מבחנים נוספים

שאלות שכיחות על מבחן ה- ®.T.O.V.A

שם זה הינו סימן רשום השייך ל: 

 

מדריך זה נועד לענות על שאלות שעולות כאשר אתם או ילדכם מופנים לעשות את הבדיקה.

על מנת להקל לכם את הקריאה, המדריך כתוב בסגנון של שאלות ותשובות, ויכלול שאלות שבהם נתקלנו.

 

 מה זה מבחן TOVA (מבחן טובה)?

בדיקת Test of Variables of Attention היא בדיקה ממוחשבת מסוג CPT.

 מה זו בדיקת CPT?

CPT אלו ראשי תיבות ל-Continuous Performance Test או בעברית- מבחן התפקוד המתמשך. דוגמאות נוספות למבחן מסוג זה הם בדיקת ה-B.R.C, מוקסו וכו'.

 

 למה משמשת הבדיקה?

1. מטרת הבדיקה היא לאפשר הערכה אובייקטיבית של מרכיבי הקשב. מבחן זה בודק ישירות את הנבדק, ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן.

2. שימוש נוסף לבדיקה, הוא הערכת יעילות הטיפול התרופתי. כאשר משווים את תוצאת הבדיקה הראשונה שנערכת ללא תרופה, לתוצאות הבדיקה השנייה שנערכה תחת השפעת הריטלין.

כחלק מתהליך האבחון, הרופא המאבחן מנתח את התוצאות ומשתמש בהן להערכת יעילות הטיפול התרופתי .

הייחודיות של הבדיקה היא בכך שאיננה דורשת ידע מוקדם של שפה או חשבון לשם ביצוע הבדיקה, כמו בדיקות ממוחשבות אחרות.

 

 מה קורה במהלך הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת בשני חלקים. אצל נבדקים מגיל 6 ועד 100, כל חלק נמשך 21.8 דקות, כאשר לפני כן מתקיים אימון בן מספר דקות. לעומת זאת, אצל נבדקים בגילאים 4 עד 5 משך הבדיקה הוא 10.9 דקות, כאשר גם בגיל שכזה חייב להתקיים לפני כן אימון קצר בן מספר דקות.

במהלך הבדיקה, הנבדק יושב מול מסך מחשב, כאשר הוא מחזיק בידו לחצן. על המסך מופיעה נקודה קבועה על המסך שמשמשת כנקודת ייחוס לגירויים שיופיעו לו על המסך. מדי מספר שניות מופיע על המסך ריבוע לבן. לפעמים הריבוע מופיע מעל הנקודה, ולפעמים מתחתיה. כאשר הנבדק מזהה שהריבוע מופיע מעל הנקודה עליו ללחוץ פעם אחת על הלחצן. לעומת זאת, כאשר הריבוע מופיע מתחת לנקודה, אסור לו ללחוץ על הלחצן.

 

אם זה מה שקורה בבדיקה, האם אפשרי שאדם ללא בעיות קשב לא יצליח להחזיק מעמד וימצא כסובל מהפרעת קשב?

התשובה נחלקת ל-3 חלקים:

1. כפי שנכתב בתחילת המדריך, בדיקת ה-TOVA נועדה להיות משעממת. כאשר מטרתה העיקרית היא להביא בזמן קצר יחסית להופעת תסמיני הקשב והריכוז של הנבדק (כמו אימפולסיביות ופגיעה בקשב) דבר שנועד לחסוך זמן וכסף במהלך האבחון.
2. על מנת שמבדק מסוים יהיה תקף ואמין, עליו להיות בעל מהימנות ולעבור תיקוף המוכיח שהוא אכן מצליח למדוד את מה שהוא נועד לבדוק, ובאחוזים גבוהים. על מנת לבדוק זאת יש לבדוק את הכלי על אוכלוסייה רחבה ככל האפשר. כך גם הדבר לגבי בדיקת ה- TOVA. הבדיקה נבדקה אל מול אוכלוסייה רחבה, וכנגד קבוצות גיל שונות. כך שנוצר מצב שלבדיקה יש מאגר נרחב של התוצאות "הנורמליות" של נבדק ללא הפרעת קשב וריכוז שאמורות להתקבל בגילאים מסוימים, וע"פ מגדר הנבדק. בנוסף לכך, גם קושי הבדיקה (סדר הופעת הגירויים וכו') הוא שונה ומותאם לגיל הנבדק. כך לדוגמא, הבדיקה שילד בן 12 עובר היא שונה לחלוטין מזו מאדם שהוא בן 22.
3. אורך הבדיקה, שהוא מדד מרכזי בה, תוכנן כך כיוון שנבדקים שהם אינטליגנטים יכולים "לפצות" על הקשיים שנוצרים להם עקב ההפרעה, לפרקי זמן קצרים יחסית של 5 עד 15 דקות. כתוצאה מכך בדיקה לנבדקים בני 6 והלאה נמשכת 21.8 דקות. בעוד שבדיקה לילדים בני 4 עד 5 נמשכת 10.9 דקות.

 

מבחן TOVA (מבחן טובה) הוא מבחן ותיק, האם לא עדיף להשתמש בבדיקות חדשות יותר?

נכון שמבחן TOVA הוא מבחן ותיק. יחד עם זאת, הבדיקה כל הזמן מתעדכנת (גודל המדגם עליו מתבססות התוצאות גדל ומתעדן על סמך תוצאות מצטברות מכל העולם). גודל המדגם משפיע על רגישותה, מהימנותה ויכולת הניבוי שלה. מה שמוביל לכך שרגישות, וספציפיות הבדיקה עומדת על 80%, ו-85% בהתאמה. כלומר, כאשר משתמשים בבדיקה בכדי לאבחן הפרעת קשב הבדיקה מצליחה לזהות נכון 80% מהנבדקים שסובלים מהפרעת קשב ככאלו שאכן סובלים מההפרעה, וב-85% היא אכן מאבחנת הפרעת קשב וריכוז ולא דבר אחר. לעומת זאת, כאשר משתמשים בבדיקה על מנת לבדוק את יעילות הטיפול התרופתי, אז אחוזי המהימנות עומדים על 90%.

 

 האם מבחן TOVA (מבחן טובה) מאבחן הפרעת קשב וריכוז?

ניתן להשתמש במבחן TOVA לשם זיהוי מפורט של הפרעת קשב, אך השימוש העיקרי בבדיקה הוא לשם בדיקת יעילות הטיפול התרופתי. בנוסף לכך, על-פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שפורסם בשנת 2010, שעוסק באופן בו אבחון להפרעת קשב וריכוז צריך להיראות ולהתנהל, ביצוע של מבחן TOVA בלבד אינו מהווה אבחנה תקפה להפרעת קשב וריכוז.

 

 מה בדיוק הבדיקה בודקת?

במהלך הבדיקה הנבדק יושב מול המסך וצריך ללחוץ על הכפתור כאשר הוא מזהה שהגירוי (ריבוע לבן) מופיע מעל הנקודה, בחלק העליון של המסך, ולא ללחוץ על הכפתור כאשר הוא מזהה שהגירוי מופיע בחלק התחתון של המסך, כלומר מתחת לנקודה שמופיעה במרכז המסך.

במהלך הבדיקה נבדקים מספר רב של מדדים, מצ"ב פירוט של חלקם:

1. לחיצות סתמיות – כאשר הנבדק לוחץ על הכפתור כאשר הגירוי "הנכון" לא מופיע על המסך. מדד זה בודק בין היתר את תסמיני האימפולסיביות של הנבדק.
2. פספוסים – כאשר הנבדק לא לוחץ על הכפתור כאשר מופיע הגירוי הנכון, הדבר נקרא פספוס. מדד זה בודק תסמיני קשב.
3. יציבות מהירות תגובה – אפשר לציין שזהו אחד המדדים החשובים ביותר שנבדקים בבדיקה. הגיורים שמופיעים בבדיקה מופיעים בהפרשים קבועים. המדד הזה בודק האם יש יציבות של הנבדק כאשר הוא מגיב ולוחץ / לא לוחץ על הלחצן. מדד זה חשוב מכוון ואנשים עם הפרעת קשב וריכוז אינם עקביים בתגובותיהם.
4. זמן תגובה – מדד זה בודק באיזו מהירות הנבדק הגיב לגירוי שהופיע על המסך, ולחץ על הכפתור (זה לא משנה אם הלחיצה הייתה נכונה, או לא).
5. הבנת המטלה – מדד זה בודק איך הנבדק תיפקד וביצע את המטלה לאורך הבדיקה, כאשר השעמום והמונוטוניות שנגרמים לו "משתלטים" עליו.
6. ציון כללי של הבדיקה – הציון מורכב משכלול של הישגי הנבדק לאורך הבדיקה ביחס לגיל והמגדר שלו. זאת ביחס לקבוצה המתאימה שלו של כאלו אשר אינם סובלים מהפרעת קשב וריכוז.

 

הילד שלי קיבל בחלק הראשון של הבדיקה ציון של 0.52-, ואמרו לנו שלא צריך לעשות את חלקה השני של הבדיקה תחת השפעת ריטלין.

מבחן TOVA מנתח את ביצועי הנבדק לאורך הבדיקה, ועל-פי כל רבע (הבדיקה מחולקת לארבע רבעים). הניתוח נעשה על-פי מדדים שונים שעל חלקם עברנו בסעיף הקודם. בנוסף, באחד הפלטים ישנו גם ציון כללי של הבדיקה. הציון מורכב משכלול של הישגי הנבדק לאורך הבדיקה ביחס לגיל והמגדר שלו. חשוב להדגיש שאסור להסתמך על הציון הכללי של הבדיקה כאשר מנתחים את תוצאות הבדיקה, מכיוון והוא לא מייצג את המורכבות והשוני של הנבדק לאורך הבדיקה. מה גם, שמאחר ומדובר בבדיקה ממוחשבת אשר איננה יכולה להתחשב במורכבות של הנבדק אשר נמצא מולה, אסור להסתמך על הציון הכללי אשר הבדיקה מפיקה. הבדיקה יכולה להיות מוטה למשל כאשר מדובר באדם אינטליגנטי במיוחד, או באדם חרדתי. כך לדוגמא אדם שסובל מחרדה יכול לקבל ציון גבוה מכיוון ו"בזכות" החרדה שלו הוא לא יפספס אף גירוי שהוא צריך להגיב לו (דבר שמעיד על קשב רב), אך יחד עם זאת, יהיו לו גם לא מעט לחיצות סתמיות (דבר המעיד על אימפולסיביות).

 

 עשיתי את 2 החלקים של הבדיקה, מדוע החלק השני הוא לא אותה בדיקה שעשיתי קודם?

על מנת שהבדיקה תהיה מהימנה וקבילה מבחינה מדעית עליה להיות אותה הדבר בדיוק. כך שלמרות השוני בחוויה, הזמן שעובר בין גירוי לגירוי, אופן הופעת הגירויים, משך הבדיקה וכו' זהים לחלוטין ב-2 חלקי הבדיקה.

 

 איך מגיעים לביצוע מבחן TOVA (מבחן טובה)?

מבחן TOVA הנו מכשיר עזר לפסיכיאטר במסגרת אבחון כולל. ניתן לגשת ולקיים רק את הבדיקה עצמה במכונים מסוימים. אופציה זו אינה מומלצת, משתי סיבות מהותיות :

1.  מבחן TOVA מהווה חלק מתהליך אבחון מסודר. ברוב המכונים לא יסכימו להתבסס באבחון שלהם על בדיקות TOVA אשר נעשו במקומות אחרים, דבר שיגרור אתכם להוצאות מיותרות.
2. ריבוי אבחונים ומבדקים יכולים לייאש את הנבדק ולגרום לו לתחושת התנגדות (במיוחד כשמדובר בילדים). לכן כאשר אתם מזהים מצוקה מסוימת אצל ילדכם ואתם רוצים לעשות את הטוב ביותר עבורו, עליכם להיות ממוקדים לגבי טיב הבעיה / קושי שממנו הוא סובל ולדעת בדיוק איזה אבחון יעזור לו בדיוק.