שימוש בתרופות להפרעת קשב: גורמים המעורבים במתן מרשמים, בטיחות, ותוצאות

Attention-deficit hyperactivity disorder medication use: factors involved in prescribing, safety aspects and outcomes.

שמות החוקרים: Martinez-Raga J, Ferreros A, Knecht C, de Alvaro R, Carabal E.

Ther Adv Drug Saf. 2017 Mar;8(3):87-99. doi: 10.1177/2042098616679636. Epub 2016 Nov 29.

קישור לתקציר המאמר במקור

שימוש בתרופות להפרעת קשב: גורמים המעורבות במתן מרשמים, בטיחות, ותוצאות

בעוד שהטיפול במטופלים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (attention deficit and hyperactivity disorder – ADHD) מבוסס על גישה רב תחומית המשלבת תרופות עם התערבויות פסיכולוגיות ספציפיות, טיפול תרופתי לבדו נחשב לרוב כאלמנט חיוני וקוסט-אפקטיבי.

מטרת מאמר זה לסקור באופן מקיף וביקורתי את הגורמים המעורבים במתן מרשמים ובשימוש בתרופות במטופלים שאובחנו עם ADHD, תוך התמקדות בקשיים הניצבים בפני המטופלים שמחפשים טיפול, וכן בהיבטים של בטיחות וסבילות של הטיפולים התרופתיים, תוך שימת דגש על תופעות לוואי קרדיו-וסקולריות, והסיכון האפשרי של שימוש לרעה בתרופות להפרעת קשב.

נערכה סקירת ספרות שיטתית ומקיפה במאגר המידע PubMed/MEDLINE על מנת למצוא מאמרים שפורסמו בעיתונים העוברים ביקורת עמיתים, עד לתאריך 1 באוגוסט 2016.

ילדים, מתבגרים ומבוגרים לעתים קרובות נתקלים בקשיים ניכרים בתהליך הפניה להערכת מומחה וטיפול בהפרעת קשב, כתוצאה מפערים בארגון השירות וזמינות אספקת טיפול.

על אף היעילות המוכחת ופרופיל הבטיחות הכללי, תרופות להפרעת קשב אינן נעדרות תופעות לוואי.

במיוחד היו חששות סביב הבטיחות הקרדיו-וסקולרית של הטיפולים התרופתיים בשימוש עבור מטופלים עם הפרעת קשב; אך יש מעט מאוד עדויות לאירועים קרדיו-וסקולריים חמורים, שביניהם אין אף מקרה של הפרעה חמורה ב-corrected QT (QTc) שמשויך עם ממריצים, אטומוקסטין (atomoxetine) או alpha-2 adrenergic receptor agonists.

למרות שניצול לרעה של מרשמים לממריצים, בעיקר ממריצים עם טווח פעולה קצר, מהווה בעיה קיימת שאף מחמירה, שימוש לא רפואי בממריצים במרשם במסגרת הקשר קליני הינו מוגבל ביותר.

נוסף על כך, לתרופות להפרעת קשב שאינן ממריצות אין כלל אפקט חיזוק (reinforcing effect), ולכן אינן מסכנות בהתמכרות.