הטיפול בהפרעת קשב בקונצרטה למניעת תאונות דרכים: כמו משקפיים

 המאמר מאת ד"ר איריס מנור

תקציר: הפרעת קשב והיפראקטיביות גורמת לסבל ולנזק רבים בכל תחומי החיים כאשר אינה מטופלת. ככל הידוע לרפואה עד כה, לצד הטיפול הפסיכולוגי אין מנוס גם מטיפול תרופתי, כיוון שמדובר בהפרעה אורגנית, כלומר הפרעה הנובעת משינויים במבנה המוח ובאופן תפקודו, גם מבחינה כימית. לאחר 50 שנה של שימוש בתרופת הריטאלין פותחה נגזרת מתקדמת שלו בשם קונצרטה, המשפיעה משמעותית לאורך שעות רבות יותר וכרוכה בפחות תופעות לוואי. לאחרונה עלה שוב שמה של קונצרטה בהקשר של תאונות הדרכים, היות ונמצא קשר מובהק בין הפרעת קשב לתאונות דרכים וכן נמצא, כי טיפול תרופתי יעיל מפחית משמעותית את שכיחות תאונות אלו.

תאונות דרכים בגיל ההתבגרות

תאונות רכב ממונע הן גורם התמותה המוביל בקרב בני נוער. זאת, לפי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה רפואית של ארה"ב. כמו כן, לפי ארגון כלי הרכב האמריקאי, בני נוער מהווים שבעה אחוזים בלבד מכל הנהגים, אולם הם מעורבים ב-14 אחוזים מכלל תאונות הדרכים הקטלניות וב -20 אחוזים מכל התאונות. בשנים מסוימות, שיעור המעורבות הקטלנית עבור נהגים מקרב בני הנוער גבוהה פי שלושה מהשיעור הכללי.

חשיכה מציבה גורם סיכון נוסף. לפי מכון הביטוח לבטיחות בכבישים מהירים, ב -2002, 52 אחוזים ממקרי המוות של בני נוער בתאונות דרכים התרחשו בימי שישי, שבת וראשון; 41 אחוזים ממקרי המוות של בני נוער בתאונות דרכים ב -2002 התרחשו בין השעות 9:00 בערב ל- 6:00 בבוקר. לפי מכון הביטוח לבטיחות בכבישים מהירים של ארה"ב, שיעור התאונות הקטלניות בשעות הלילה לכל 100 מיליון מיילים שנסעו ב-2001 נהגים זכרים בגילאים 16-19 היה גבוה בערך פי חמשה מהשיעור עבור נהגים זכרים בגילאים 30-54. ההשוואה המקבילה עבור נשים היא שיעור גבוה כמעט פי שלושה. כמו כן, עבור כל מייל של נהיגה, שיעור התאונות הקטלניות בשעות הלילה בקרב בני 16 גבוה פי שניים לערך מאשר במהלך היום.

מחקרים שנערכו עבור ה- NHTSA (המנהל הלאומי לבטיחות התנועה בכבישים המהירים) מצביעים על כך שנוכחות הפרעת קשב תורמת משמעותית לסטטיסטיקה זו וכי אי ציות לתמרורים או להוראות השוטרים אחראיים לאחת מכל חמש תאונות קטלניות.

הפרעת קשב והקשר שלה לתאונות

10 אחוזים מילדי העולם ו-6 אחוזים מהבוגרים סובלים מהפרעת קשב הפוגעת בתפקודם היומיומי. הרפואה עוסקת בתופעה כבר מזמן, מציינת את תפקוד המוח ואופן פעולתו הכימי כמקור להפרעה. המחשבה היא כי מדובר בתכונה קיצונית תורשתית הגורמת לשינוי באופן פעולת המוח, כך שחומר בשם דופמין אינו מצליח לעבור מתא לתא במידה הרצויה. מדובר בחומר שהוא חומר ממריץ ביסודו היות ובתהליך התפרקותו הוא הופך לאדרנלין. חשוב להדגיש, כי ההיפראקטיביות, המלווה ב 70% מהמקרים את הפרעת הקשב, היא אשליה. התנהגות היפראקטיבית נובעת מכך שאנשים הסובלים מהפרעת קשב נמצאים בגירוי מתמיד ומגיבים אליו. לכן, הרושם כי יש להם עודף אדרנלין הוא אשליה, והחוויה האמיתית שלהם היא של חוסר ולא של עודף.כתוצאה, צעירים הסובלים מהפרעת קשב ואינם מטופלים, מנסים להעלות את רמת האדרנלין בדמם היות וכך הם חשים "מפוקסים" יותר. אחת הדרכים העיקריות לעשות זאת, שהיא גם אחד המאפיינים הבולטים של ההפרעה, היא הנטייה להסתכן והצורך בריגוש שיוצרת הסכנה. כתוצאה, צעירים אלו מועדים יותר לביצוע מעשים על גבול הפלילי, לנטילת סמים, ולתאונות דרכים.

מאפיין נוסף של ההפרעה הוא פיזור גדול של הקשב, כך שהאדם נע בין גירויים רבים המציפים את עולמו, ואינו יכול להתמקד באף אחד מהם. חוסר היכולת למקד קשב אכן מפריע מאד בלמידה, אך הוא מפריע לא פחות במצבם אחרים הדורשים קשב ממוקד, כגון נהיגה, הדורשת התמקדות בתמרורים ובסימני דרך.

כתוצאה, מחקרים מראים כי לנהגים צעירים הסובלים מהפרעת קשב סבירות כפולה עד משולשת לעבור תאונת דרכים; סבירות גבוהה יותר מפי 3 להיפצע, וסבירות גבוהה פי ארבעה להיות אשמים בתאונות כאלו בהשוואה לנהגים צעירים ללא הפרעת קשב. כמו כן, מתבגרים הסובלים מהפרעת קשב נוטים לעסוק יותר בהרגלי נהיגה בעלי סיכון המסבים את תשומת הלב של רשויות אכיפת החוק. בהתאם, הם נוטים יותר לקבל דו"חות תנועה, לעבור תהליכים משפטיים ולאבד את רישיון הנהיגה שלהם. כל זאת, בסבירות הגדולה פי 2-4 לעומת המתבגרים שאינם סובלים מהפרעת קשב.

השפעת הפרעת קשב על הנהיגה איננה מוגבלת לבנים. מחקרים מדעיים מצאו בנוסף כי הפרעת קשב והיפראקטיביות קשורה באופן משמעותי לסיכון מוגבר לתאונות דרכים והרשעות תנועה בבנות.

הטיפול בהפרעת קשב

בהיות הפרעת הקשב הפרעה אורגנית ביסודה, הטיפול בה מתבסס קודם כל על הטיפול התרופתי, כאשר לצידו מומלץ טיפול התנהגותי קוגניטיבי. הטיפול התרופתי העיקרי היום הוא הטיפול בתרופות מעוררות, כאשר המוכרת והוותיקה ביניהן היא ריטלין .

למרות הסטיגמה המפחידה שנוצרה לריטלין, ידוע לרפואה היום, כי מניעת הטיפול התרופתי מסוכנת הרבה יותר. המחשבה היא, כי אם מונעים את הטיפול, נוצר "מודל פנינה", כאשר על ההפרעה האורגנית הבסיסית מצטברות שכבות של תפקוד לקוי ושל מצוקה. מחקרים מראים, כי ילדים שלא טופלו נוטים בגיל ההתבגרות לפתח הרבה יותר דיכאון, חרדה, התמכרויות ועבריינות. כמו כן, כאמור לעיל, הם נוטים משמעותית יותר להיות מעורבים בתאונות דרכים, ונוטים יותר לתאונות קטלניות. לכן, התפיסה הרפואית היום היא מניעתית תוך הבנה כי הטיפול, שהוא בעיקרו תרופתי, חיוני ולעיתים מציל חיים.

אמנם, הורים רבים משוכנעים שאם הם יחנכו את ילדיהם טוב יותר,או יפנו אותם לטיפול פסיכולוגי, הבעיה תיפתר ללא צורך בטיפול תרופתי. למרבה הצער, תפיסה זו לא הוכיחה עצמה באף מחקר מהמחקרים הרבים שנערכו בתחום. להפך, כל המחקרים מראים, כי יש הכרח בטיפול תרופתי, כאשר טיפול פסיכולוגי התנהגותי יהיה יעיל באופן מוגבל, וכתוספת בלבד לטיפול התרופתי.

צורת הפעולה של הריטלין היא חסימת שער החזרה של הדופמין לתא ממנו הגיע, כלומר, הוא מעין "פקק" שסוגר את המערכת ומעלה כך את רמת הדופמין במרווח הבין תאי ובהתאם את העברת הדופמין הלאה. בהתאם, הוא חומר ממריץ. מכיוון שהוא פועל באיטיות יחסית הוא אינו ממכר, אם כי הוא נוטה להיות מדכא תיאבון, מדכא עייפות ועלול לגרום לכאבי בטן, רעד בידיים, מצב רוח ירוד ועוד תופעות לוואי. בעיה נוספת היא שריטלין משפיע כארבע שעות בלבד, ואז יוצא בשתן. הוא פועל מיידית, אך טווח ההשפעה שלו קצר ואינו "מכסה" את כל היום.

כיום יש פיתוח מתקדם לריטלין ושמו קונצרטה.. הקונצרטה עשויה מאותו חומר ממריץ, מתיל-פנידאט, ממנו עשוי גם הריטלין, אבל עקב המבנה שלה הקונצרטה היא "ריטלין חכם". הקונצרטה מורכבת מקפסולה שלה שלושה מדורים: משאבה, מחסן של ריטאלין, וספוג מחורר. כאשר הקפסולה נבלעת המשאבה עובדת והריטלין מטפטף באופן קבוע דרך החורים שבספוג. משך הפעולה של קונצרטה 12 שעות. גרף ההשפעה שלה יציב וקבוע, ללא העליות והנפילות ברמת הריטלין בדם, המופיעות כאשר ריטלין נלקח כל ארבע שעות. לאור משך פעולתה הארוך ויציבות הפעולה שלה, קונצרטה גורמת לפחות תופעות לוואי ומאפשרת השפעה ארוכת טווח, מה שמשפר משמעותית את איכות חיי הסובלים מהפרעת קשב. היא יותר עדינה, יציבה ואפקטיבית מאשר הריטלין.

הטיפול בהפרעת קשב כמונע תאונות דרכים

קיימות כיום עבודות מחקריות רבות הדנות בקשר בין הטיפול בהפרעת הקשב לירידת השכיחות והסכנה בתאונות הדרכים. נמצא, כי טיפול בריטאלין, ועוד יותר מכך, טיפול בקונצרטה, מוריד משמעותית את שכיחות תאונות הדרכים אצל אנשים אלו. הסיבה לכך היא יציבותה של התרופה, והפעולה שלה משך כל שעות היום. תחת קונצרטה נמוכה יותר הסכנה כי אדם ישכח ליטול את התרופה, או שהשפעתה תפוג בהיותו נוהג. כמו כן, התרופה משפיעה באופן יציב ואחיד יותר ומשום כך מהימנה יותר. לדוגמה, עבודתם של קוקס ושות' משנת 2004, אשר הראתה קשר מובהק בין מתן קונצרטה לבין ירידה בשכיחות תאונות הדרכים, ובעיקר ירידה במרכיב של חוסר הקשב שהיה הגורם להן. כלומר, נמצא כי אנשים מטופלים משפרים את יכולת המיקוד והריכוז שלהם, וכך הם מבחינים בתוואי הדרך שלא הבחינו בהם קודם, והם מועדים פחות לטעויות של חוסר שיפוט בנהיגה. עבודה אחרת של קוקס ושות' משנה זו הראתה, כי קונצרטה יעילה יותר מריטלין במניעת תאונות הדרכים, בעיקר בשעות הערב. זאת, מכיוון שלה השפעה מתמשכת ויציבה יותר על מהלך התפקוד.

שאלה חוזרת ונשאלת היא עד מתי צריך אדם לקחת את התרופה? התשובה היא, שמכיוון שמדובר בהפרעה כרונית, הרי הטיפול אף הוא כרוני. אנו נוטים להשוות את הטיפול לצורך בהרכבת משקפיים, היות והתרופה לא מרפאת את ההפרעה אלא משפרת את התפקוד בזמן השימוש בה. מדובר בטיפול שמאפשר לאנשים הסובלים מהפרעת קשב להיות ממוקדים יותר, מתפקדים טוב יותר, מאורגנים יותר בחייהם. במצבים כמו נהיגה מדובר בטיפול בעל משמעות רבה, ואף מצילת חיים. אכן, במצבי נהיגה קונצרטה מקבילה מבחינות רבות למשקפיים אותם מרכיבים קצרי הרואי בזמן הנהיגה.