ההשפעות של נוירופידבק על תפקוד נוירוקוגניטיבי בהשוואה לטיפול סטימולנטים ולפעילות גופנית בילדים עם הפרעת קשב

An RCT into the effects of neurofeedback on neurocognitive functioning compared to stimulant medication and physical activity in children with ADHD.

שמות החוקרים: Gelade K, Bink M, Janssen TW, van Mourik R, Maras A, Oosterlaan J.

Eur Child Adolesc Psychiatry. 2016 Sep 24. [Epub ahead of print]

קישור לתקציר המאמר באנגלית

מחקר רנדומלי מבוקר על ההשפעות של נוירופידבק על תפקוד נוירוקוגניטיבי בהשוואה לטיפול סטימולנטים ולפעילות גופנית בילדים עם הפרעת קשב

נוירופידבק מהווה אלטרנטיבה טיפולית פוטנציאלית בילדים הסובלים מהפרעת קשב והיפראקטיביות (Attention Deficit and Hyperactivity Disorder – ADHD) שנועדה לייעל פעילות מוחית. בעוד שרוב המחקרים שבדקו נוירופידבק חקרו את ההשפעות ההתנהגותיות, ההשפעות על תפקוד נוירוקוגניטיבי זכו לתשומת לב פחותה.

המחקר הרנדומלי המבוקר הנוכחי השווה את ההשפעות הנוירוקוגניטיביות של נוירופידבק (1) לטיפול במתילפנידאט (Methylphenidate – MPH) במינון אופטימלי, ו-(2) לביקורת של פעילות גופנית, התערבות סמי-פעילה, כדי לבקר עבור השפעות שאינן ספציפיות.

במסגרת מחקר רנדומלי מבוקר שהתקיים בכמה מרכזים, ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות, בגילאי 7-13, חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות מקבילות: נוירופידבק (n=39), מתילפנידאט (n = 36) ופעילות גופנית (n = 37), לתקופה של 10-12 שבועות.

אימון הנוירופידבק כלל אימון תטא/בטא בנקודה CZ. הפעילות הגופנית הותאמה בתדירות ובמשך לנוירופידבק. המתילפנידאט עבר טיטרציה באמצעות פרודצדורה כפולת סמיות עם בקרת פלסבו על מנת לקבוע את המינון האופטימלי. התפקוד הנוירוקוגניטיבי הוערך באמצעות פרמטרים שנגזרים מהמשימות auditory oddball, auditory stop-signal, ו-visual spatial working memory. איסוף הנתונים נעשה בין ספטמבר 2010 למרץ 2014.

ניתוח הנתונים על פי intention-to-treat הראה שיפור בקשב בטיפול במתילפנידאט בהשוואה לנוירופידבק ולפעילות גופנית, שהשתקף במהירות התגובה המופחתת במהלך משימת ה-oddball השמיעתית [η _p²  = 0.21, p < 0.001], וכן בשיפור באינהיביציה, באימפולסיביות ובקשב, שהשתקפו במשימת stop-signal בזמני תגובה מהירים יותר ובשיעורי טעויות commission ו-omission נמוכים יותר (range η _p²  = 0.09-0.18, p values <0.008).

זכרון העבודה השתפר לאורך זמן, ללא תלות בסוג הטיפול (η _p²  = 0.17, p < 0.001).

בסך הכל, טיפול תרופתי בסטימולנטים הראה עדיפות על פני נוירופידבק בהשפעתו על שיפור התפקוד הנוירוקוגניטיבי. לפיכך, ממצאים אלה אינם תומכים באימון תטא/בטא כטיפול יחידי בילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות.