סוגי תרופות להפרעות קשב וריכוז (יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי המינונים והשפעות הדדיות של תרופות)

שאלות ותשובות אלו מיועדות לספק מידע מקיף אודות סוגי תרופות להפרעות קשב וריכוז. קיים מגוון של סוגי תרופות להפרעות קשב וריכוז, וחשוב להדגיש כי התרופות אשר השאלות והתשובות מתייחסות אליהן אינן התרופות היחידות הקיימות בשוק.

כל התרופות המפורטות להלן מחייבת מרשם וקביעת מינון מדוייק ומתאים ע"י מי שמוסמך לכך על פי החוק בישראל, ורק לאחר ביצוע אבחון לזיהוי הפרעת קשב.

יש שאלה שלא קיבלתם עליה תשובה מספקת? משהו לא מובן?
אתם מוזמנים לפנות לדסק המקצועי במכון אניגמה פלוס (ראו בתחתית העמוד).

בקצרה – על התרופות השונות שקיימות לטיפול בהפרעת קשב

ישנו מגוון תרופות לטיפול בהפרעת קשב, ועל חלקן נפרט להלן.

התרופה הנפוצה ביותר בארץ נקראת "ריטלין" והיא מבוססת על חומר פעיל בשם מתילפנידאט, שהוא סוג של סטימולנט. יש מספר תרופות נוספות שמבוססות על אותו החומר, באופנים שונים: ריטלין LA, קונצרטה, פוקלין ודייטרנה.

התרופות אדרל וויואנס שתיהן מבוססות על חומר פעיל מעט שונה, אמפטמין, שאמנם אינו מתילפנידאט אך גם הוא שייך למשפחת הסטימולנטים.

מנגנון הפעולה של שתי המשפחות דומה, אך מכיוון שהחומרים הפעילים עצמם שונים השפעת תרופות משתי המשפחות על אותו האדם תהיה שונה. אם לדוגמה הטיפול במתילפנידאט לא סייע למישהו, יתכן בהחלט שטיפול באמפטמין דווקא יעזור.

כל אלה הן תרופות "קו ראשון" לטיפול בהפרעת קשב, כלומר אלה התרופות הנפוצות בשימוש שנחשבות ליעילות יותר, ולכן הן אלה שינתנו קודם כל עם תחילת הנסיון הטיפולי.

אם התרופות האלה אינן יעילות, מכל סיבה שהיא, יש תרופות "קו שני" שאינן מבוססות כלל על סטימולנטים. תרופות אלה הן סטרטרה וגואנפצין.

מה זה ריטלין?

ריטלין זו תרופה אשר החומר הפעיל בה נקרא מתילפנידאט.

כבר יש כמה סוגים של ריטלין. למה צריך תרופות אחרות?

כאמור החומר הפעיל בריטלין הינו מתילפנידאט. ישנן עוד תרופות המבוססות על אותו חומר פעיל, שמטרתן להפחית במינונים הנדרשים ולהקל על תופעות הלוואי בדרכים שונות.

למרות זאת, מכיוון שתרופות אלה מבוססות ומכילות מתילפנידאט, הן לא יסייעו למי שסובל מתופעות לוואי קשות בנטילת ריטלין, וכן לא יסייעו למי שריטלין אינו משפר את תפקודו.

מה זה פוקלין – Focalin?

התרופה מתילפנידאט, המוכרת בשם "ריטלין", היא למעשה תערובת רצמית של שני אננטיומרים, או במילים פשוטות יותר: התרופה מכילה תערובת של שני סוגים של מתילפנידאט, שזהים אחד לשני כמעט לחלוטין, אבל הכיווניות שלהם שונה. רק אחד מבין שני החומרים האלה הוא החומר הפעיל האמיתי בתרופה.

התרופה דקסמתילפנידאט (Dexmethylphenidate) המוכרת בשם "פוקלין", מכילה רק את החומר הפעיל מבין שני הסוגים של המתילפנידאט. על מנגנון הפעולה של החומר הפעיל תוכלו לקרוא כאן.

מה היתרון של דקסמתילפנידאט?

ניקויו החוצה של החומר הלא פעיל מפחית את תופעות הלוואי. בנטילת מתילפנידאט חלק מתופעות הלוואי נובעות מתגובה לחומר הפעיל, וחלקן מתגובה לחומר השני, שאינו פעיל – תופעות אלה ניתן לפתור ע"י מתן דקסמתילפנידאט.

מה החיסרון של דקסמתילפנידאט?

מי שאינו מגיב טוב למתילפנידאט – בין אם התרופה אינה משפרת את תפקודו ובין אם החומר הפעיל גורם לו לתופעות לוואי – לא ייעזר בדקסמתילפנידאט אלא יזדקק לתרופה אחרת שאינה מבוססת על אותו חומר פעיל.

מה זה דייטרנה – Daytrana?

אלה מדבקות המכילות מתילפנידאט (החומר הפעיל שבריטלין), כך שבמקום לבלוע כדור ספיגת התרופה נעשית דרך העור אל הדם.

מה היתרון של מדבקות מתילפנידאט?

בצורת נטילה כזו יש ספיגה הדרגתית ומתונה יותר של החומר, שמונעת שינויים חדים ברמת החומר בדם ולכן מפחיתה תופעות לוואי.

בנוסף, כאשר תרופה ניטלת בבליעה החומר עובר דרך הכבד, וחלקו מתפרק עוד לפני שמגיע ליתר הגוף, ובכלל זה למוח. זה גורם לכך שחלק מהחומר הפעיל "אובד" בדרך אל המטרה, ותוצרי הפירוק שנוצרים גורמים לתופעות לוואי. כאשר התרופה נספגת לדם דרך העור ולא דרך מערכת העיכול, כמות החומר שמפורקת בכבד קטנה משמעותית.

מה החיסרון של מדבקות מתילפנידאט?

מחיר התרופה גבוה, וכן החומר הפעיל הוא אותו חומר הקיים בריטלין. לכן מי שסבל מתופעות לוואי בנטילת ריטלין, או לחלופין ריטלין לא שיפר את תפקודו, לא ייעזר במדבקות מתילפנידאט.

מה זה אטנט – Adderall?

"dextroamphetamine sulfate, dextroamphetamine saccharate, amphetamine sulfate and amphetamine aspartate"
כל השם הארוך הזה הוא שמם של החומרים הפעילים בתרופה אטנט (או אדרל). התרופה מכילה מלחים של שני אננטיומרים של אמפטמין, בשם דקסטרואמפטמין ולבואמפטמין. לשניהם השפעות דומות יחסית, ולשם הנוחות בהסברים להלן נתייחס לשני החומרים יחד כאל "אמפטמין".

איך אמפטמין עובד?

אמפטמין מסייע לתסמינים של הפרעת קשב ע"י הגברת פעילות הנוירוטרנסמיטרים נוראפינפרין ודופמין במוח.

האמפטמין פועל על אותו מסלול במוח כמו המתילפנידאט אך במנגנון מעט שונה. עם זאת, שתי התרופות בסופו של דבר גורמות לאותה התוצאה – רמת הדופמין בסינפסה עולה.

מי שסבל מתופעות לוואי קשות בתגובה למתילפנידאט עשוי להיעזר באמפטמין כיוון שמדובר בחומר שונה, שהגוף מגיב אליו ומעבד אותו בצורה שונה. באותו אופן, מי שמתילפנידאט לא היה יעיל עבורו עשוי להיעזר באמפטמין, שפועל במנגנון שונה ואולי כן יצליח להביא להשפעה הרצויה.

מה זה ויואנס – Vyvanse?

ליזדקסאמפטמין (lisdexamfetamine) הוא "prodrug": חומר לא פעיל, שהופך לחומר פעיל רק כאשר הוא עובר תהליכי עיבוד בגוף לאחר נטילתו. ליזדקסאמפטמין הוא בעצם אמפטמין שמחוברת אליו חומצת האמינו ליזין (המיוצרת באופן טבעי בגוף). כאשר נוטלים את התרופה, החומר עובר ממערכת העיכול אל הדם, ורק שם תאי הדם האדומים מסירים את חומצת האמינו והופכים את החומר לאמפטמין הפעיל.

האמפטמין שמתקבל הוא אחד האננטיומרים הקיימים גם בתרופה אטנט (אדרל) שהוזכרה קודם. לכן מרגע שהחומר הפך לאמפטמין הפעיל מנגנון פעולתו זהה.

מה זה משנה שהחומר הוא prodrug?

מכיוון שליזדקסאמפטמין צריך להפוך לחומר פעיל לאחר נטילת התרופה, השפעת התרופה ממושכת יותר. במקרה זה ההשפעה הארוכה אינה בגלל שחרור איטי של החומר מהכדור, אלא התוצאה הטבעית של התהליכים שהחומר עובר בגוף מהרגע שנלקח הכדור ועד שהוא מסוגל להשפיע.

בשונה מהתרופות האחרות, אין "גרסה" של ליזדקסאמפטמין שפועלת למשך זמן קצר – תרופה כזו תמיד תשפיע לזמן ממושך.

תרופות "קו שני"

בנוסף לכל התרופות האלה ישנן תרופות המכונות "קו שני". בתרופות אלה יעשה שימוש רק אם טיפול בתרופות הקו הראשון לא צלח, מסיבות כאלה ואחרות.

יצוין כי שתי תרופות אלו בעלות יעילות להפרעת קשב, אך יעילותן נמוכה משמעותית מיעילות הסטימולנטים ולכן הן מוגדרות כמסלול שני בלבד.

מה זה סטרטרה – Strattera?

החומר הפעיל בתרופה סטרטרה נקרא אטומוקסטין – Atomoxetine. חומר זה פועל כמעכב ספיגה מחדש של נוראפינפרין וכך מעלה את רמתו בסינפסה.

בשונה מכל התרופות הקודמות שהוזכרו, אטומוקסטין אינו סטימולנט.

מה הייחוד העיקרי בתרופה זו?

את כל החומרים שהזכרנו עד כה ניתן בעיקרון לקחת רק בימים שרוצים, וההשפעה תתבטא מיד באותו יום ותיעלם כעבור פרק זמן קבוע התלוי בסוג תרופה וסוג הקפסולה. שחרור איטי למשל ישפיע לזמן ארוך יותר אך עדיין השפעתו תחומה למספר כלשהו של שעות באותו היום.

האטומוקסטין, בניגוד לכל אלה, אינו פועל מיידית בפעם הראשונה שנוטלים אותו, והשפעתו אינה נעלמת מספר שעות קבוע מהנטילה. את התרופה הזו יש לקחת בכל יום, במינונים שעולים בהדרגה, למשך תקופה של כ2-4 שבועות עד שהשפעתה באה לידי ביטוי. לעתים אף נדרשים 2-4 שבועות נוספים עד לביטוי האפקט המקסימלי של התרופה.

בהתאם, גם כאשר מעוניינים להפסיק את הטיפול באטומוקסטין, יש לעשות זאת בהדרגה במינון שהולך ויורד.

מה היתרון של אטומוקסטין?

בגלל שצריך לקחת את התרופה כל יום, וההשפעה למעשה הולכת ומצטברת עם הזמן עד שמגיעים לאפקט היציב, התרופה משפיעה במשך כל שעות היום. מבחינת תופעות הלוואי, בניגוד לכל התרופות שמבוססות על סטימולנטים, התרופה אינה מפריעה לשינה ואינה מדכאת תאבון.

מה החסרון של אטומוקסטין?

עבור אנשים רבים, העובדה שהתרופה משפיעה לאורך כל שעות היום מהווה יתרון. עם זאת, ישנם אנשים שעבורם דווקא הגמישות שמאפשרות התרופות האחרות מהווה יתרון. בטיפול באטומוקסטין, לא ניתן להחליט שיום אחד כן מעוניינים לקחת את התרופה ולמחרת לא. עבור מי שנוהג לקחת תרופה רק בימים או במצבים מסוימים, שגרת הטיפול של אטומוקסטין לא תתאים. בנוסף, עלות התרופה בארץ גבוהה.

מה זה גואנפצין – Guanfacine?

גם גואנפצין, בשונה מרוב התרופות שהוזכרו לעיל, אינו סטימולנט. החומר משפיע על קולטנים מסוימים לאדרנלין (נקראים α_2A receptors). קולטנים אלה ממוקמים, בין השאר, באזור במוח שנקרא קורטקס פרה-פרונטלי ושם הפעלתם תורמת להגברת הקשב.